מי באמת מזיז את מדד S&P 500
500 חברות נשמעות כמו פיזור רחב. אבל כשמסתכלים מתחת למכסה המנוע, מגלים שמספר מצומצם של חברות מחזיק בכוח גדול בהרבה ממה שנדמה.
משה לחיאני5 דקות קריאה
חלק שלישי בסדרה על מדד S&P 500
אחרי שהבנו מהו מדד S&P 500 ואיך ניתן להיחשף אליו, הגיע הזמן להסתכל קצת יותר עמוק.
על הנייר, מדובר במדד שאוגד כ־500 מהחברות הגדולות בארצות הברית. אבל האם כל אחת מהן באמת משפיעה על המדד באותה מידה?
התשובה היא לא.
כדי להבין מה באמת מניע את המדד, צריך להסתכל לא רק על מספר החברות שהוא כולל, אלא גם על מבנה הכוח הפנימי שלו: אילו סקטורים מקבלים את המשקל הגדול ביותר, אילו חברות נמצאות בראש הרשימה, ומה קורה כאשר מספר קטן של ענקיות מתחיל לזוז. בקיצור: מי מכתיב את הכיוון.
וזה בדיוק המקום שבו הדברים נעשים מעניינים.
מדד רחב — אבל לא שווה במשקלו
S&P 500 מחולק ל־11 סקטורים מרכזיים:
על פניו, החלוקה הזו יוצרת תחושה של פיזור רחב מאוד.
אבל יש כאן נקודה חשובה: הסקטורים אינם שווים במשקלם, וגם החברות שבתוך המדד אינן שוות במשקלן.
כלומר, עצם העובדה שמדד כולל 500 חברות אינה אומרת שלכל חברה יש כוח זהה על התוצאה הסופית.
הטכנולוגיה: המנוע שמושך את המדד
הסקטור הטכנולוגי הוא אחד הכוחות הדומיננטיים ביותר במדד, ומשקלו הגדול הופך אותו לבעל השפעה משמעותית על כיוון המדד.
בתוך הסביבה הזו נמצאות כמה מענקיות הטכנולוגיה הגדולות בעולם — בהן אפל, מיקרוסופט, גוגל, אנבידיה, מטא, אמזון וטסלה, המכונות לא פעם בשיח הציבורי ״שבעת המופלאות״.
- למה דווקא החברות האלה משמעותיות כל כך?
בין היתר משום שמדובר בחברות בעלות:
- שווי שוק עצום.
- ביקוש בינלאומי רחב למוצרים ולשירותים שלהן.
- השפעה על תחומים רבים — מטכנולוגיה ותקשורת ועד תעשייה ובריאות.
לכן, כאשר ענקיות הטכנולוגיה מתחזקות, המדד עשוי ליהנות מרוח גבית משמעותית. וכאשר הן נחלשות, ההשפעה יכולה להיות מורגשת היטב גם במדד כולו.
מאות חברות — אבל חלקן מחזיקות הרבה יותר כוח
כאן נמצא אחד הפרדוקסים המעניינים של המדד.
מצד אחד, אנחנו מקבלים חשיפה למאות חברות שונות.
מצד שני, חלק ניכר מההשפעה על המדד מרוכז בידי מספר קטן יחסית של חברות ענק.
המשמעות היא שמניה בעלת משקל גבוה יכולה למשוך את המדד לכיוון מסוים. ירידה חדה באחת החברות הגדולות יכולה להשפיע על המדד כולו, גם אם במקביל מניות רבות אחרות דווקא עולות.
במילים פשוטות:
אפשר לראות מדד שעולה או יורד — מבלי שכל 500 החברות באמת זזו באותו כיוון.
וזו נקודה חשובה לכל מי שמנסה להבין מה עומד מאחורי התנועה היומית של המדד.
אז למה בכלל המשקל אינו שווה?
ההיגיון מאחורי שיטת המשקולות קשור, בין היתר, לגודלן ולעוצמתן של החברות.
חברות ענק נוטות להיות בעלות שווי שוק גבוה, פעילות רחבה, נזילות משמעותית ומאזנים עסקיים חזקים יותר. לכן, משקל גדול יותר לחברות הגדולות מאפשר למדד לשקף במידה רבה יותר את החברות המרכזיות בשוק.
אבל לכל מטבע יש שני צדדים.
היתרון: הריכוז בחברות הגדולות עשוי להפחית את התלות בחברות קטנות ובינוניות, ולתת למדד חשיפה משמעותית לחברות שהפכו למובילות בתחומן.
החיסרון: אותו מנגנון בדיוק יוצר גם ריכוזיות. אם סקטור דומיננטי — ובעיקר הטכנולוגיה — חווה שינוי משמעותי, ההשפעה על המדד יכולה להיות גדולה. כך עלול להיווצר מצב שבו המדד אינו מספר את כל הסיפור על הכלכלה, אלא משקף במידה רבה את מצבן של החברות הגדולות והדומיננטיות ביותר.
מה באמת מזיז את המדד בכל יום?
- אז מי יושב על ההגה?
אין גורם אחד. התנועה של המדד מושפעת ממכלול של נתונים, אירועים וציפיות בשוק, ובהם:
- דוחות רבעוניים של החברות המובילות — כאשר תוצאות טובות או חלשות מהצפוי עשויות להשפיע על המניות ועל המדד.
- הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב) — החלטות ריבית וציפיות לגבי המשך המדיניות המוניטרית משפיעות על האופן שבו המשקיעים מתמחרים נכסים.
- נתוני תעסוקה ואינפלציה — נתונים אלה מספקים לשוק תמונה על מצב הכלכלה ועל הכיוון האפשרי של המדיניות המוניטרית.
- חדשות ואירועים כלכליים — אירועים בלתי צפויים יכולים לשנות את מצב הרוח בשווקים במהירות.
ומעל לכל אלה נמצא גם דבר שקשה למדוד במספר אחד:
תיאבון הסיכון של המשקיעים.
כלומר, עד כמה השוק מוכן לקחת סיכון — ועד כמה הוא מעדיף להתגונן ולחכות מהצד.
וכשנכנס הרבה כסף — המדד יכול להתחזק עוד יותר
בשנים האחרונות התחזקה גם תופעה נוספת: זרימת כספים משמעותית לקרנות פסיביות שעוקבות אחר מדדים.
כאשר יותר כסף זורם למוצרים העוקבים אחר המדד, הביקוש למניות הכלולות בו עשוי לגדול. עלייה זו במחירי המניות יכולה לחזק את ביצועי המדד — וכך להיווצר מעין מעגל שמזין את עצמו.
זהו עוד חלק בפאזל שחשוב להכיר כאשר מנסים להבין לא רק מה המדד עושה, אלא גם למה הוא עושה את מה שהוא עושה.
השורה התחתונה: אל תסתכלו רק על המספר
S&P 500 הוא אמנם מדד רחב, אבל הוא אינו אחיד.
מאחורי המספר שמופיע על המסך מסתתר מבנה מורכב של סקטורים, חברות ומשקולות — ובתוכו מספר מצומצם של חברות ענק שיכול להשפיע באופן משמעותי על הכיוון הכללי.
לכן, כשאנחנו רואים את המדד עולה או יורד, כדאי לשאול לא רק:
"כמה המדד זז?"
אלא גם:
"מי באמת הזיז אותו?"
זו בדיוק ההבחנה בין להסתכל על השוק — לבין להתחיל להבין אותו.
כמה דברים שכדאי לקחת מהמאמר
- S&P 500 מורכב מ־11 סקטורים מרכזיים.
- המשקל של החברות במדד אינו שווה.
- גם משקל הסקטורים אינו שווה.
- חברות הענק והסקטורים הדומיננטיים יכולים להשפיע באופן משמעותי על כיוון המדד.
- ריכוזיות יכולה להיות יתרון — אך גם מקור לתנודתיות.
- דוחות, ריבית, אינפלציה, תעסוקה, אירועים כלכליים וזרימת כספים משפיעים כולם על תנועת המדד.
- כדי להבין את המדד, לא מספיק להסתכל על המספר. צריך להבין מה עומד מאחוריו.
האמור אינו מהווה הצעה להשקעה, ייעוץ השקעות או המלצה לפעולה כלשהי. כל החלטה צריכה להתקבל בהתאם לשיקול דעתו ולצרכיו של הקורא.
