תודעת עוני מול תודעת שפע – אם הנושא מדבר אליכם כנראה הגעתם לשלב בו אתם מבינים שתפיסת החשיבה שמנהלת אתכם דורשת שינוי או שיפור במידה מסוימת, תודעת עוני היא לא בהכרח מצב שבו יש לך מעט כסף, עושר לא מייצר אושר- כמשוואת קסם - זה ודאי! אך כדי לחוות אושר ויציבות ורווחה בהקשר הפיננסי, זה בהחלט דורש מיקוד מנטלי נכון.
חשוב להדגיש: יש הבדל עצום לתודעת שפע בריאה לראוותנות מה שמכונה 'שופוני' - חיים את החלום כביכול הכל כלפי חוץ, במטרה להרשים, לנקר עיניים ולגרוף לייקים. התנהגות מעין זו איננה כלל תודעת שפע אלא תודעת מסכנות ועוני, שהמניפולציה הפסיכולוגית יוצרת אשליה במוח כדי לטשטש את הריקנות והסבל הפנימי, ובניית מנגנון שנותן תחושה לעולם ולקהל שיש עושר ואושר אך באמת אין כלום בפנים, ובפרט בחשבון הבנק הסובל העיקרי מתופעה זו.
איך מתפתחת תודעת עוני?
תודעת עוני מתגבשת אי שם בילדות המוקדמת, או במקרים מסוימים בשלבי גיל ההתבגרות - שלב של השוואה חברתית וגיבוש זהות, ובמקרים נדירים בגילאים יותר מאוחרים.
היווצרות התודעה הממסכנת הזו יכולה להיות; ב-'העברה בין דורית'; פירוש: מההורים לילדיהם, ילדים אינם לומדים ממושגים מופשטים אלא מהתנהגות, צפייה במתח קבוע של ההורים סביב מצב כלכלי, ריבים על חשבונות, או שפת גוף לחוצה בחנות קניות מטביעות את התפיסה ש"כסף הוא מקור לסכנה ודאגה" וכן מסרים מילוליים שנחרטים בילדים כגון "אין לנו", "אנחנו לא עשירים" נטמעים בילד כתפיסת מציאות מוחלטת ולא כתיאור של מצב זמני.
אפשרות נוספת ליצירת המצב: בשלבי הנערות - שם נפגשים בני הנוער עם קבוצת השווים ואז צפים פערים הנראים לעין (ביגוד, פינוקים, מותגים, איבזור יקר) נוצרת חוויה של מופלות או חסך או תחושת נחיתות, בנקודה זו עשויה להתקבע האמונה השגויה לפיה מחסור משאבים מעיד על חיסרון אישי, מה שמוביל בעתיד לתסמונת המתחזה (שופוני) או לקושי לדרוש תמחור ראוי והוגן.
בהמשך, המעבר לחיים עצמאיים, לימודים או הקמת עסק ללא גב כלכלי תומך מפגיש את האדם עם קשיים נזילים ממשיים, מחקרים מראים כי התמודדות רציפה עם עומס כלכלי דורשת משאבים מנטליים רבים, מה שפוגע ביכולת לחשוב ארוך טווח ומאלץ התמקדות בלעדית בהישרדות של "היום''.
גם כאשר ההכנסה גדלה והמצב האובייקטיבי משתפר, המוח נוטה להיצמד לדפוסי העבר המוכרים מתוך מנגנון הגנה (דוגמא; "אם אבזבז או אשקיע – הכל ייעלם"), וללא עבודה מודעת ושינוי תודעתי, דפוסים אלו מונחלים הלאה לדור הבא, ובכך נסגר המעגל
שאלון אבחון עצמי: בדיקת התודעה
השאלון הבא יעניק לכם הצצה לעולמכם האישי ולדפוסי החשיבה שמנהלים אתכם ביחס לכסף והתנהלות כלכלית.
כמה אתם מזדהים עם המצב/סיטואציה הבאים?
- אתם חווים כעס לגבי אנשים מצליחנים ועשירים
- אתם כועסים על הוריכם על כך שיצרו אצלכם חסכים לגבי כסף
- אתם מוצאים את עצמכם מחרפים ומגדפים באופן תדיר מוסדות שעושקים אתכם כדוגמת מס הכנסה וביטוח לאומי
- ברגע של מחסור וקושי אתם נאנחים בקול גם בפומבי
- המיקוד שלכם הוא בלפתור בעיות) כיבוי שריפות) ולא בתיכנון קדימה
- אתם חושבים; כדי להרוויח יותר - צריך לעבוד יותר שעות
- אתם מחפשים קיצורי דרך – ונמשכים ל-"הזדמנויות שאסור לפספס"
- אתם מעדיפים להישאר במקום עבודה קבוע רק בגלל הפחד שלא תמצא שום דבר אחר
- השיח שלכם סביב גופים גדולים וטייקונים מתנהל בניגון וטון נרגן ורוטן
- אתם תמיד מרגישים יותר חכמים מכולם בהחלטות פיננסיות
- אתם מוכנים להמתין בתור ארוך כדי לחסוך שקל וחצי
- אתם מתמקחים יותר מידי, גם במוצרי מחיר מובנה
- אם גיליתם שקניתם משהו במחיר יקר יחסית, אתם חווים אכזבה עמוקה ותסכול
- כשאתם מרוויחים סכום יפה, אתם מרגישים שזה "בטעות" או שזה תיכף ייעלם
- אתם חיים בתחושה ש''אין לכם מזל'' בכל מה שקשור לכסף
- כאתם רואים מישהו שהשקיע והרוויח; חושבים ''הוא פשוט נפל על משהו טוב", במקום להבין שיש ידע, מיומנות, התמדה וניהול סיכונים
- אתם מתעסקים יותר מידי בשיפור הרכב או בשידרוג לרכב הבא
- רכב מבחינתכם הוא מדד למעמד שלכם, כדי להקרין הצלחה
- מבחינתכם מליון דולר יסדר לכם את השאיפות והרצונות שלכם בטווח המיידי
- אתם מעדיפים שיחשבו שאתם מסודרים כלכלית מאשר שזה יקרה בפועל
- אתם מגדילים את רמת החיים בכל פעם שההכנסה עולה
- הישרדות בהחזר ההלוואות שנטלתם תופסת אתכם יותר מאשר חשיבה על צמיחה עתידית
- אתם מתמקדים בחיסכון במקום להגדיל הכנסות
- הנכם מאמצים זמן רב במציאת דרכים למזער הוצאות קטנות, תוך התעלמות מהזדמנויות ופיתוח מנועי צמיחה והגדלת ערך.
- ישנה תחושת מחנק, אשמה או פחד עמוק בזמן ביצוע הוצאות הכרחיות או משדרגות איכות חיים
- מתקשים לקבל תמיכה או מחמאות, וכשזה קורה מיד "חייב" משהו בתמורה
- אתם מטפטפים לעצמכם -" אני לא מבין בכסף", "אני לא בנוי להשקעות", "אין לי ראש לזה", "אני אדם פשוט"
- לא חוסכים שקל - מתחברים למשפט; עד החתונה של הילדים יהיה בסדר
- תפיסת חשיבה - לפיה הצלחה פיננסית של אחר באה בהכרח על חשבון הציבור
- הימנעות ממעקב אחר מספרים, דוחות בנקאיים או תיק השקעות מתוך דחף לא-מודע להתעלם מהמציאות הפיננסית (תחושה של - "מה שלא יודעים, לא כואב")
- התעלמות מוחלטת משווי הזמן והאנרגיה שהושקעו במרדף אחרי המבצעים, לדוג'; ביזבוז 20 דקות נסיעה בשביל לחסוך 5 ש''ח
- מסוגלים לשלם על חופשה בצימר אלפי שקלים ולאכול פת במלח (צימצום לצרכים בסיסים) במהלך החופשה
- הצלחה של מישהו אחר נתפסת כהפסד שלך, זה מרגיש ש"העוגה מוגבלת" ואם הוא לקח חתיכה, נשאר לך פחות
- התלונות על חוסר אינם מפסיקות, ולא עוצרים לרגע להודות על מה שכן יש
- לא לעשות בת מצווה לילדה (שמאוד חפצה) כי ''רבותינו לא הורו''
- דחיית קנייה של מוצרים חיוניים מתוך תחושה שזה "מותרות" ולא צורך בסיסי
- אגירת חפצים, ציוד או שירותים חינמיים שאין בהם צורך אמיתי, רק בגלל שהם מוצעים ללא עלות
- קושי לקבל מתנות או עזרה :תחושת אי-נוחות, בושה או צורך מיידי "להחזיר" כשמישהו מציע להזמין לקפה או לתת מתנה
- תמחור חסר של עבודה אישית: בעלי מקצוע או עצמאיים שנמנעים מלהעלות מחירים, או לחילופין להעניק הנחות מפליגות ללא שהתבקשתם
- אתם עורכים את הקניה השבועית בכמה מקומות לתפוס את כל המבצעים
- דחיינות מול בירוקרטיה פיננסית: התעלמות גלויה או סמויה מהחזרי מס, מענקי עבודה, או בירור עמלות בנקאיות מחשש הבירוקרטיה
- שיח קבוע במשפטים כגון ''אין לנו כסף לזה'' או ''כסף לא גדל על העצים'' שיח שמקבע תפיסת עולם של מחסור
- העדפה של עבודה פיזית מאומצת כדי לחסוך תשלום לאיש מקצוע (כגון בהובלה, איסוף מוצרים כבדים לחיסכון בדמי משלוח, שיפוצים מורכבים)
- אתם בעמדת סירוב להוציא כסף על ספרים, קורסים, ייעוץ מקצועי או כלים שיכולים להגדיל את כושר השכר והערך העתידי
- משתמשים בעודפי כסף מיידית, ולא כמנוף אסטרטגי לקניית נכסים ועצמאות ארוכת טווח
- אמונה ותפיסה שכסף גדול ועושר כרוכים בחוסר יושרה, ועניות ודלות מייצגים טוהר מידות וצניעות
- קושי לבקש תגמול הולם עבור ידע שרכשתם, זמן או שירות, הנובע מתחושה עמוקה של חוסר ביטחון
- כל הוצאה נתפסת כהפסד, גם אם היא יכולה לייצר ערך בעתיד
- כשרוצים לקנות משהו יוקרתי המוח סוגר את האפשרות עוד לפני שבדקתם אותה
- בעת קושי כלכלי אתם חשים באמונה וביטחון (מזויפים), שרק אתם בפנים יודעים שזה לא באמת אמונה בה'
- השקעות בעיניכם הם ''הימור מסוכן'' וכל המערכת מסואבת
- מסתפקים במועט בשילוב ציטוט מאמרים תורניים שתומכים בהסתפקות – והאמת היא כדי להצדיק את חוסר הנכונות לפעול וליזום
- מערבבים בין מידת החסד למה שמגיע לכם כנותני שירות או בעלי מלאכה בקהילה
- הסתרת הצלחות כלכליות ושגשוג עסקי או נכסים כדי "לא לנקר עיניים" או לא להצטייר כמי שממוקד בגשמיות
- הפוקוס על ''כמה זה עולה'' - המחיר הוא הפרמטר היחיד שקובע, אתם לא שוקלים איכות, נוחות או ערך לטווח ארוך
- אתם מפחדים לקחת סיכון — אבל מוכנים להסתכן באותה שגרה במשך שנים
- חוסכים כסף לשם חיסכון גרידא, ולא כדי להשיג מטרות, לצמוח או ליהנות
- אתם רוצים יותר כסף, אבל לא רוצים ללמוד, להתפתח, להתנסות או לקחת אחריות
- הסתמכות על הלוואות חדשות לכיסוי הלוואות קודמות
- לחץ כבד סביב הוצאות שבת, חגים ושמחות; רכישת מצרכים, ביגוד או עריכת אירועים מעבר ליכולת הכלכלית (דגש על האופוריה)
- תפיסה שלפיה רישום מדויק של הכנסות והוצאות או שימוש באקסל משפחתי, מעידים על "חוסר ביטחון" -במקום לראות בהם השתדלות ראויה וכלים של אחריות
- פיצול תשלומים מתמיד וגלגול חובות דרך גמ"חים כפתרון קבוע לשוטף
- ציניות כלפי לימוד או אימון פיננסי, תהליכי ליווי כלכלי או קורסים בחינוך פיננסי כמשהו "מיותר" או כייבוא של תרבות זרה.
- אתם מזהים אצלכם דפוסי חשיבה והתנהגות שמחזיקים אדם בתודעת מחסור
אם זיהית את עצמך ב5 נקודות או יותר סביר להניח שקיימים אצלך דפוסים לא-מודעים של תודעת מחסור המעכבים את הצמיחה הפיננסית שלך.
תודעת עוני אינה גזירת גורל – היא מורכבת מהרגלים, אמונות ומנגנוני הגנה שנרכשו לאורך השנים, וכפי שלמדת אותם, ניתן גם לשנות אותם. שינוי תודעתי ממוקד, בשילוב כלים מעשיים לניהול סיכונים בניית מערכת קבלת החלטות ואסטרטגיה כלכלית נכונה, יאפשרו לך לעבור ממצב של הישרדות ודאגה לפעולה מתוך יציבות ושפע.
לפני שמנהלים את הכסף, צריך להבין מי מנהל את מי
רוצה לקחת את הצעד הראשון לשינוי תודעתי ופיננסי?
