טרמינולוגיה של NLP מיינדפולנס והשקעות

כי לפני שמנהלים כסף – כדאי להבין מי מנהל אותנו

בעולם ההשקעות אנחנו רגילים לדבר על מניות, תשואות, סיכון, גרפים, מדדים ודוחות.

אבל יש עוד שוק אחד שפועל כל הזמן – השוק שבתוך הראש שלנו.

שם נמצאים הפחד, החמדנות, הביטחון העצמי, הלחץ, הזיכרונות, ההרגלים והסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו.

ובואו ניראה מופתעים, כי דווקא הם מקבלים את ההחלטות ואחראים על הביצוע בשטח.

כאן נכנסים לתמונה כלים מעולמות ה NLP-והמיינדפולנס.

לא כדי להיפטר מהם, ולגרום לנו להפסיק להרגיש. אלא ללמוד לזהות אותם, להבין כיצד הם משפיעים על קבלת ההחלטה ואז ליצור מרווח קטן בין הרגש לבין הפעולה. כי להיות משקיע מעולה לא אומר נטול פחד, או נטול רגשות, איזון

מחקרים על מיינדפולנס מצביעים על קשיבות פנימה, ויסות רגשי ושליטה קוגניטיבית, וכן כלים מעולם ה-NLP נדגמו בקליניקות טיפולים ובשיפור עסקים והתוצאות חיוביות בצורה בולטת.

אז בואו נעשה סדר בכמה מהמושגים החשובים.

NLP – איך המוח שלי מפרש את המציאות?

NLP הוא אוסף של מודלים וכלים שעוסקים בקשר שבין מחשבות, שפה, דפוסי התנהגות ותגובות.

בהקשר של השקעות, השאלה המעניינת היא לא רק: ''מה קרה למניה''? אלא גם: ''מה קרה לי בעקבות זה''? - אותו גרף בדיוק יכול לגרום לאדם אחד לראות הזדמנות, ולאדם אחר לראות סכנה. - למה? כי אנחנו לא מגיבים רק למציאות. אנחנו מגיבים גם לדרך שבה המוח שלנו מפרש את המציאות.

לפעמים שינוי קטן בניסוח משנה את כל נקודת המבט. לדוגמה: המניה ירדה ב-10%, הפסדתי, טעיתי. - לעומת: המניה ירדה ב-10%. עכשיו אני צריך לבדוק מחדש האם הסיבה שבגללה נכנסתי להשקעה עדיין קיימת. - האירוע לא השתנה. התפיסה המחשבתית השתנתה.

וזה בדיוק מה שמעניין בעולם ההשקעות: לא להמציא מציאות אחרת, אלא לבדוק אם הפרשנות שלנו למציאות מדויקת.

דוגמא נוספת: נניח קניתי מניה ב-100 שקלים והיא ירדה ל-70, המחיר 100 עלול להמשיך "לרדוף" אחרי ההחלטות שלי, אבל השוק לא יודע שקניתי ב-100. השאלה החשובה היא לא: איך אני מחזיר את ה-30 שקלים? אלא: אם הייתי מסתכל על ההשקעה היום בפעם הראשונה – האם הייתי נכנס אליה?

ארגז הכלים ש-NLP מספק עבורינו הוא אחד הבשורות של הדור גם במישור החיים האישי, החברתי והעסקי, וכמובן בשוק ההון והתנהלות פיננסית.

מיינדפולנס – ללמוד לעצור לפני שמגיבים

מיינדפולנס, או קשיבות בעברית, היא היכולת להפנות תשומת לב למה שקורה ברגע הנוכחי, באופן מודע ולא שיפוטי.

במילים פשוטות: לראות מה קורה – לפני שרצים לעשות משהו בקשר לזה.

וזה כלי מעניין מאוד למשקיע, כי בשוק ההון יש הרבה רגעים שבהם משהו קורה: המחיר קופץ. המחיר נופל. מישהו שולח המלצה. חבר מספר כמה הוא הרוויח. כתבה מתפרסמת. _ ואז מגיעה מחשבה: אני חייב לעשות משהו עכשיו. מיינדפולנס מכניס לתהליך עוד שלב קטן: רגע. מה אני מרגיש עכשיו?

תרגולי מיינדפולנס עשויים לתמוך בקשב ובוויסות רגשי, הפחתת אימפולסיביות במסחר והשפעה על תהליכי קבלת החלטות. עם זאת, אין לראות בהם מנגנון שמבטיח החלטות השקעה טובות יותר.

התבוננות – לראות בלי למהר לשפוט

אחד הרעיונות החשובים במיינדפולנס הוא ללמוד להתבונן במחשבה או ברגש בלי להידבק אליהם מיד.

לדוגמה: ''אני מפחד שהמניה תמשיך לרדת." - במקום לומר: ''המניה עומדת להתרסק!" אפשר לומר: ''אני שם לב שעולה בי פחד שהמניה תמשיך לרדת''

זה נשמע כמו שינוי קטן. אך הוא משמעותי. –כי פתאום אני לא הפחד – אני אדם ששם לב לפחד.

והפער הזה יכול ליצור מרחב שבו אפשר לבדוק את הנתונים לפני שמקבלים החלטה.

הפרדה בין עובדה לפרשנות

זה אחד הכלים החשובים ביותר למשקיע.

נניח שהמניה ירדה ב-15%. זו עובדה. אם הפרשנות; 'החברה בצרות' - אז כנראה הרגש שיצוף –פחד. יווצר דחף למכור מיד. וקבלת ההחלטה תהיה; מכירה.

אבל שימו לב כמה דברים התרחשו בין העובדה לבין הפעולה: המחיר הוא עובדה, 'החברה בצרות' היא כבר פרשנות. הפחד הוא תגובה רגשית. והמכירה היא החלטה.

כאשר מפרידים בין השלבים, אפשר להתחיל לשאול שאלות טובות יותר.

אוטומט מול בחירה

אחד האתגרים המרכזיים של המשקיע הוא לזהות את ההבדל בין:

תגובה אוטומטית לבין תגובה שנבחרה.

תגובה אוטומטית יכולה להיראות כך: ירידה → פחד → בדיקת המחיר כל חמש דקות → לחץ → מכירה.

תגובה מודעת יכולה להיראות כך: ירידה → עצירה → זיהוי הרגש → בדיקת הסיבה לירידה → חזרה לתזה המקורית → החלטה.

המטרה אינה להפוך לרובוט. המטרה היא להכניס את הקברניט לחדר לפני שמסובבים את ההגה.

למה אני עושה את מה שאני עושה?

אחד הכלים המעניינים להבנת התנהגות הוא לבדוק מה מניע אותנו:

האם אנחנו נעים לעבר משהו? או בורחים ממשהו?

לדוגמה:

Towards

"אני משקיע כי אני רוצה לבנות הון לטווח ארוך."

Away From

"אני משקיע כי אני מפחד להישאר מאחור."

שני המשפטים יכולים להוביל לאותה פעולה– אבל המנוע הפנימי שונה לחלוטין.

וזה חשוב, משום שכאשר פחד, לחץ חברתי או תחושת "אני חייב להדביק את כולם" מנהלים את ההחלטה, כדאי לעצור ולבדוק האם ההחלטה עדיין מתאימה למטרות ולתוכנית שלנו.

מה הסיפור שאני מספר לעצמי על כסף?

לכל אחד מאיתנו יש אמונות, זיכרונות והרגלים הקשורים לכסף.

אצל אחד כסף הוא ביטחון.

אצל אחר כסף הוא חופש.

אצל אחר כסף הוא הצלחה.

ואצל אדם אחר כסף הוא משהו שצריך להיזהר ממנו מאוד.

הסיפור הזה משפיע גם על ההתנהלות הפיננסית.

לכן אחת השאלות המעניינות בעולם ההשקעות היא:

"מה אני חושב על כסף – ומה זה גורם לי לעשות?"

אז מה הקשר בין כל המושגים האלה להשקעות?

החיבור פשוט:

NLP עוזר לנו לבחון את דפוסי החשיבה והשפה שלנו.

מיינדפולנס עוזר לנו לשים לב למה שקורה בתוכנו בזמן אמת.

שוק ההון מספק את זירת האימון.

ובאמצע נמצא הדבר החשוב ביותר: קבלת החלטות.

לא כל פחד צריך להיעלם.

לא כל רגש צריך לדכא.

ולא כל מחשבה צריכה להפוך לפעולה.

לפעמים התפקיד של המשקיע הוא פשוט לעצור לרגע ולשאול:

מה אני יודע?מה אני מניח?מה אני מרגיש?מה מפעיל אותי עכשיו?והאם ההחלטה שאני עומד לקבל באמת מתאימה לתוכנית שלי?

בסופו של דבר, הקברניט הוא אתה

השוק ימשיך לעלות ולרדת.

החדשות ימשיכו להגיע.

אנליסטים ימשיכו להמליץ.

מניות ימשיכו לעשות דברים שאף אחד לא ביקש מהן לעשות.

אבל בתוך כל הרעש הזה יש דבר אחד שאפשר ללמוד לנהל טוב יותר: את עצמנו.

וזה אולי אחד ההבדלים הגדולים בין לדעת עוד פרט על שוק ההון לבין לדעת לקבל החלטה בתוך שוק ההון.

כי המטרה היא לא לחזות כל גל -- המטרה היא ללמוד להחזיק את ההגה גם כשהים קצת פחות רגוע.